סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות
סכיזופרניה הינה הפרעה נפשית המתאפיינת בין השאר במצבים פסיכוטים חוזרים היכולים להימשך החל ממספר ימים ועד שבועות ארוכים ולעיתים אף יותר. ישנן מספר הפרעות פסיכוטיות, כאשר הנפוצות ביותר הן:
- סכיזופרניה
- הפרעה סכיזואפקטיבית
- הפרעה פסיכוטית קצרה/חולפת
- הפרעה דלוזיונאלית
דיכאון והפרעות מצב רוח
דיכאון הינו חלק מקבוצה של הפרעות אפקטיביות, אשר משפיעות על אופן החשיבה (המחשבות) שלנו ועל מצב הרוח בשילוב עם סימפטומים נוספים כגון חוסר עניין והנאה בפעולות רגילות. תלונות (סימפטומים) גופניים כגון ירידה בתיאבון ובמשקל, הפרעות שינה, ירידה בחשק ובפעילות המינית ולעתים מחשבות אובדניות.
בקטגורית ההפרעות האפקטיביות ניתן למצוא מספר מצבים:
- דיכאון קליני בעוצמות שונות
- הפרעה ביפולרית/מאנית (מאניה-דפרסיה)
- דיכאון לאחר לידה
- דיכאון כרוני/מתמשך (דיסטימיה)
הפרעות חרדה
חרדה הינה תחושה לא נעימה של פחד המהול במתח ומלווה לעתים קרובות בתחושות גופניות, כגון דפיקות לב מהירות, הזעה, כאבי בטן וכו'. חרדה נחשבת נורמלית ומסייעת לנו כשהיא מופיעה במינון הולם בתגובה לגירוי חיצוני מאיים. אולם כאשר החרדה הופכת להיות לתגובה מוגזמת (במשך ובעוצמה) לאיום פנימי או חיצוני היא עלולה במקרים מסויים לפגוע לנו בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. הפרעות החרדה הנפוצות:
- הפרעת חרדה כללית
- הפרעת פאניקה
- חרדה חברתית
פוסט-טראומה ומצבי משבר
הפרעה פוסט-טראומטית מתפתחת לרוב לאחר חשיפה לאירוע טראומתי. היא יכולה להתרחש גם לאחר עדות לאירוע מסכן חיים או אלים שקורה למישהו אחר. האדם מגיב לאירוע בפחד ובחוסר אונים, חווה שוב ושוב את האירוע ומנסה להימנע מלהיזכר בו. בקטגוריה זאת ניתן למצוא מספר מצבים:
- הפרעת דחק אקוטית (Acute Stress Disorder)
- הפרעה פוסט-טראומטית (בתר חבלתית / PTSD)
- הפרעת הסתגלות
הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
OCD מאופיין ע"י מחשבות טורדניות וחוזרות, לא רצויות או התנהגויות חוזרות (קומפולסיות) שהמטופל מרגיש שהוא מחוייב לעשות. לעיתים קרובות הקומפולסיות מבוצעות על מנת להפחית את רמת החרדה הקשורה למחשבות האובססיביות.
בקטגוריה זאת ניתן למצוא מספר מצבים:
- הפרעת גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder)
- טריכוטילומניה (Trichotillomania)
- הפרעת חיטוט בעור (Skin-picking disorder)
- הפרעת אגירה (Hoarding disorder)
בדיקה פסיכיאטרית – מהי?
רבים שואלים אותי כיצד אני יכול לאבחן אדם: האם יש צורך בשאלונים, האם ניתן לאבחן על פי בדיקות מסויימות? האם אבחון חייב להיות במסגרת אשפוז בבית חולים?
ובכן, בתחום בריאות הנפש, כלי האבחון העיקרי, שבו אנו הפסיכיאטרים נעזרים הוא בדיקה פסיכיאטרית, כלומר שיחה עם המטופל והאינטרקציה שנוצרת במהלך השיחה, כלומר התנהגות במהלך הבדיקה, הבעות הפנים ותנועות הגוף, אופן הדיבור והחשיבה, תוכן הדברים וכיצד הם באים לידי ביטוי.
במהלך הראיון אני אשאל את המטופל/ת שאלות רבות, הקשורות לאבחנות ולנושאים שונים, היכולים לכוון אותי לאבחנה. זוהי למעשה הבדיקה הפסיכיאטרית.
לעיתים יש צורך בבדיקות מעבדה מסוימות (במסגרת קופ"ח) או בדיקות הדמיה שונות.
על מנת לקבל את התמונה המלאה, ישנם מצבים בהם מידע נוסף מאנשים קרובים המכירים את המטופל/ת, יכולים לסייע לי על מנת לבסס את האבחנה הסופית.
קושי בקבלת עזרה
הפרעות פסיכיאטריות רבות מתאפיינות במקרים מסוימים בחוסר מוטיבציה לשינוי, חוסר יכולת לשינוי ואף בחוסר תובנה לבעיה שהמטופל/ת סובל/ת ולצורך בטיפול או הכחשה מוחלטת שהיא קיימת. לעתים קיים קושי להתגבר על הבושה ולפנות עזרה.
משום כך, קשה לגרום לאנשים לפנות לפגישה עם פסיכיאטר וקבלת עזרה. כחלק מהשירות שאני מציע, ניתן לקיים את הפגישה בבית המטופל/ת. במצבים מסוימים ניתן לעבור הערכה פסיכיאטרית מקיפה יותר ע"י צוות מיומן, הכולל פסיכיאטר, עובד סוציאלי, מטפלת באומנות, אח/ות עם התמחות בבריאות הנפש. הערכה כוללת אבחון והמלצות לטיפול תרופתי ולדרכי התמודדות עבור המשפחה וכן הערכה סוציאלית, עם המלצות וסיוע במידת הצורך למיצוי זכויות להן זכאי/ת המתמודד/ת מגורמי השיקום ובניית תכנית שיקומית יחודית המותאמת עבור כל מתמודד/ת באופן אישי.
כחלק מתכנית הטיפול, ניתן לשלב מטפלת באומנות אשר מסייעת למטופל/ת לתת ביטוי לעולם הפנימי, המודע והלא מודע וזאת לצורך היכרות עם הרגשות, הכוחות והיכולות של המטופל/ת ולנסות לגרום לשינוי ושיפור איכות החיים במגוון מישורים.
קישורים רלוונטיים:
נעים להכיר;
שמי גבריאל הרשקוביץ ואני רופא פסיכיאטר מבוגרים מומחה. בעשור האחרון מאז התחלתי לעסוק בתחום בריאות הנפש, צברתי ניסיון רב בטיפול במגוון רחב של הפרעות נפשיות. כיום אני עובד כרופא פסיכיאטר מומחה בסקטור הפרטי. במסגרת עבודתי, אני מסייע למטופלות/ים בהתמודדות עם משברי חיים חולפים היכולים להופיע אצל כל אחת ואחד מאיתנו וכן מצבים נפשיים מורכבים יותר, כגון הפרעות פסיכוטיות (התקף פסיכוטי לראשונה בחיים; התקפים פסיכוטים נשנים כחלק מהפרעת הסכיזופרניה; הפרעה סכיזואפקטיבית), הפרעות מצב רוח (הפרעה דיכאונית בעוצמות שונות או מצב מאני עם או ללא מרכיב פסיכוטי), התקף פאניקה, כחלק מאירועים בודדים או כחלק מהפרעת חרדה (המוכרות יותר בשם הפרעת חרדה כוללנית, פוביה, הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית-כפייתית או בשמה המוכר יותר OCD, הפרעה בתר חבלתית/PTSD, הפרעות הסתגלות). מצבים אקוטיים נפשיים הדורשים התערבות מידית, חלקם אמנם ניתנים לטיפול במסגרת ביתית ואין צורך לפנות לאשפוז בבית חולים, אך חשוב לדעת כי ההחלטה אודות מסגרת הטיפול תיקבע רק לאחר הערכה פסיכיאטרית ובשיתוף פעולה עם המטופל/ת ככל שניתן.
הטיפול מותאם לקושי איתו מתמודד/ת המטופל/ת ובני משפחתם, לאופי ולאורח החיים ומשתנה בהתאם למצב הנפשי וגורמי התמיכה סביבם. הטיפול מכוון לרוב בראייה ביו-פסיכו-סוציאלית וההחלטות הטיפוליות נלקחות יחד עם המטופל/ת ו/או בני משפחתו/ה כחלק מהראייה המשלבת את המטופל/ת במרכז.
נסיון אקדמי:
התמחות בפסיכיאטריה של המבוגר במרכז הרפואי שיבא – תל השומר.
בוגר לימודי פסיכיאטריה משפטית באוניברסיטת הטכניון במסגרת לימודי המשך בפקולטה לרפואה.
השתלמות בפסיכיאטריה משפטית בלשכת פסיכיאטר מחוזי – מחוז תל-אביב.